החתירה בירקון התמסדה עם הגעתם ארצה של מקימי מועדון השייטים תל אביב מגרמניה בשנת 1935. הרקע לעלייתם נובע מהתעצמות האנטישמיות באירופה, בתקופה זו. לאחר עליית היטלר לשלטון, החליטו מספר פרופסורים וסטודנטים יהודים אשר חתרו באוניברסיטת ברלין, לעלות לארץ ישראל עם סירותיהם. הם לימדו ולמדו באוניברסיטת תל אביב והקימו את מועדון השייטים תל אביב, על גדות הירקון במיקומו הנוכחי. אליהם הצטרפו מספר חותרים מהארץ, ואף חיילים מהמנדט הבריטי. ספורט החתירה מזוהה עם אוניברסיטאות ומכונה חתירה אקדמאית. באירופה ובארה"ב בכל קולג' אשר שוכן בסמוך לנחל, מתאמנות נבחרות חתירה. אחת התחרויות המפורסמות בעולם היא 'אוקסברידג' '. זו תחרות בין סירות של שמניית חותרים מאוניברסיטת קיימברידג' מול אוניברסיטת אוקספורד. התחרות המסורתית מתקיימת למעלה מ 150 שנה ומושכת אליה קהל של מאות אלפי צופים. מאז הוקם המועדון לפני 75 שנים ועד היום, החותרים בירקון הם חלק קבוע מנופו של הנחל. כל מי שעובר בפארק או על הגשרים החוצים את הנחל, ודאי ראה את הסירות הארוכות והצרות הנעות לאחור, עם חותר יחיד או עם צוותי חותרים בזוגות רביעיות ואף שמיניות. מהחותר נדרש כושר גופני גבוה במיוחד, שילוב של יכולת אירובית עם כוח. למרות הקושי, זהו ספורט בטוח בו פציעות הספורט הן נדירות יחסית לענפים אחרים, משום שנעשה בישיבה ללא זעזועים וטלטלות למפרקים ולאיברים פנימיים כמו כן, החתירה מחזקת את הגב התחתון, אחד ממוקדי החולשה הנפוצים בגוף. זהו אחד מענפי הספורט היחידים שמשלבים תנועה מלאה בכוח, של כל הגוף תוך כיפוף ויישור מלא של הרגליים והידיים. לכן צריכת החמצן בגוף היא מירבית, מה שמפתח כושר וסיבולת גבוהים במיוחד. במהלך תנועת החתירה משתמש החותר בהדרגה בכל השרירים הארוכים בגוף, ברגליים, בידיים ובשרירים המרכזיים בטן וגב, התנועה היא מתמשכת מאוזנת וארוכה, ולכן בריאה. לימוד טכניקת החתירה מצריך כעשרה שיעורים, בהם ילמדו עקרונות החתירה. המדריך ילמד את החותר שליטה בסירה ובתנועת החתירה, בתחילה בסירה זוגית יחד עם המדריך ולאחר מכן ילמד לחתור בסירת יחיד בכוחות עצמו. לאחר הקורס הוא יצטרף למועדון, ויוכל להשתמש בסירות המועדון כיחיד או להצטרף לצוות חותרים ותיקים יותר.